שימוש באביזרים לעינוג זוגי על פי ההלכה ורוח היהדות / הרב בצלאל ספרא
יחסי אישות ואהבה בין בעל לאשתו הם במדרגה ראשונה ביהדות מעל כל דבר אחר, הן כערך בפני עצמו והן כי הם הבסיס לגידול וקיום העולם. ניתן לראות זאת בהלכות ובמקורות רבים:
- מצוה ראשונה בתורה “פרו ורבו..”
- מוכרים ספר תורה לנישואים (רמב”ם הל’ ס”ת י,ב)-ישנן שתי מצוות שמפני חשיבותן הרבה, אם אין אפשרות אחרת לקיימן, מותר למכור את ספר התורה ולהשתמש בכסף כדי לקיים את המצוות הללו. והן: תלמוד תורה ונשיאת אישה (שו”ע אה”ע א, ב).
- בונים מקווה לפני בית כנסת.
- ה’ מוחק את שמו למען שלום בית בפרשת סוטה.
- ביטול מצוה זו היא עילה מרכזית לגירושין (כתובות מח שו”ע אה”ע עו יג) ועוד.
בעניין הנישואין כותבת התורה: “על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד”. “ואהבת לרעך כמוך” – זה כלל גדול בתורה. “רעך” הראשון במעלה זו אישה לבעלה ובעל לאשתו!
בניגוד לתפיסות הרואות ביחסי אישות דבר שלילי, חומרי ובהמי ולכן אנו נאלצים לו בדיעבד, היהדות רואה זאת כדבר חיובי, קדוש ולכתחילה!
הנאה ביחסי אישות כשכוונת בני הזוג לשם שמיים כלומר- לאהבה ולשמח אחד את השני היא כשרה טובה וקדושה.
כשם שמותר להנות מאוכל ולהתענג על הטעם הטוב שאלוהים ברא ואנו אף מברכים על כך “ברכות הנהנין“ ואין אומרים לאדם שעדיף שיאכל אך שלא יהנה מהטעם של האוכל. למרות שגם על אוכל ניתן לומר שהוא חומרי ובהמי. אך התורה אומרת שאת החומר ניתן לקדש -“קידוש החומר” וסעודה אף נהפכת ל “סעודת מצוה” זאת אם אוכלים על פי כללי ההלכה כגון אוכל כשר ובזמן הנכון ובכוונה הנכונה.
כך גם לגבי ההנאה מיחסי אישות שהיא טובה וחיובית.
אומרת הגמרא: “לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים” (ירושלמי נדרים פט). וכן – ‘עתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו אף על פי שהיה מותר לו והיה יכול, דכתיב (קהלת ב) וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם’. (ירושלמי קדושין פד)
אדרבא, ה’, אבינו שבשמיים רוצה שילדיו יהנו ממה שברא “כל מה שבראתי בשבילך בראתי …” (מדרש רבה)
וה’ האכיל אותנו במדבר מן ועשה אותו טעים “כצפיחית בדבש” וטעמו בו כל הטעמים שבעולם, כדי שנהנה.
כך כל הנאה שברא ה’, למענינו עשה, כולל ההנאה המינית, רק כמובן שיש להשתמש בכל הנאה במשקל ובמידה הנכונים כפי המפורט בהלכה.
וכותב הרמב”ן באגרת הקודש: “החבור הוא קדוש ונקי רק כשיהיה נעשה כפי מה שראוי ובזמן הראוי ובדעת הראוי׳… ואם כלי המשגל הם דברי גנאי, איך ברא ה’ יתברך דבר שיש בו מום גנות או חסרון?”
אמנם יש בגמרא (נדרים כ) מאמר שמסייג זאת ומתאר התנהגות של פרישות ביחסי אישות, אך הגמרא מדגישה למען הסר ספק ש”אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות עם אשתו עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח אוכלו, צלי אוכלו, מבושל אוכלו, שלוק אוכל..” וכתב שם הרא”ם; ואין חסרון קדושה! וכן הראב”ד שם כתב דמשמע דמותר לעשות כן לכתחילה. וכן כתב בספר “הרוקח” ומוכח בפירוש שאין בזה חסרון חסידות, אלא הכל כדי שתהנה האשה.
חשוב לציין שבגמרא זאת המשיל את יחסי האישות לבשר, לאוכל, שיש לכל אחד העדפה אחרת כיצד לאכול, לכל אחד טעם לגיטימי אחר, אחד אוהב במלח ואחד צלוי, וכשם שבמאכל זה בסדר שכל אחד נהנה בטעמו, ומשקיע בהכנת האוכל כנ”ל גם לגבי יחסי האישות.
ופסק הרמב”ם (פכ”א מאיסו”ב ה”ט) אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה ובא עליה כדרכה ושלא כדרכה, ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה, ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש. (ויש להבדיל בין מידת חסידות לעיקר הדין, שמי מקפיד על עיקר הדין הינו צדיק אך אינו חסיד).
וכן מספרת התורה “יצחק מצחק את רבקה אשתו..” התורה מכנה יחסי אישות בצחוק ושמחה עם רבקה אשתו ולא מסתירה זאת. ראתה לנכון התורה לספר על יצחק שהוא מידת הדין – “קודש קודשים” שהוא מצחק עם רבקה אשתו.
“המראות הצובאות” סוטה יא ב- בזמן שיעבוד מצרים, היו הנשים מפתות את בעליהן בעזרת המראות (שרצו להפסיק להביא ילדים לעולם בשל גזירת פרעה) והפיתוי הוא על היופי הגופני ועם זאת ה’ אומר “אלו חביבות עלי מכל” ומהמראות הללו עשו את הכיור למשכן שמטהר את הכהנים.
“שלושה שותפים באדם” (אבא אמא והקב”ה) ורגע השותפות הוא בזמן החיבור בניהם. “זכו שכינה בניהם”
מצוה לשמח את אשתו שמות כא י “שארה כסותה ועונתה לא יגרע” דברים כד ה “ושמח את אשתו אשר לקח”- במצות עונה כל החיים, לא רק בשנה הראשונה, שאז יש לזה אפילו פטור מהצבא. (סמ”ק רפה וספר חרדים כ,ח )
מצוות עונה – על הבעל לגרום שמחה לאשתו להביא אותה לשיא! ולא די בקיום יחסי אישות.
הגדרת חיוב עונה על פי התוספות – גרימת הנאה לאישה – זה דאורייתא, ולכן יש ללמוד איך לגרום הנאה. ריצוי, חיבוק ונישוק הם חלק ממצוות עונה.
לבני זוג ששניהם מסופקים בחיי האישות יש יותר שמחה ורוגע, כל רמת החיים של הבית משתנה, מחזק שלום בית. “משים שלום בבית” (שבת קנב)
בגמרא שבת קמ ב -ר’ חסדא (חסיד) מדריך את בנותיו בהדרכות מיניות כיצד לפתות את בעליהן (שהיו אמוראים קדושים)! רש”י: כדי שיתרבה תאוותו וחיבתו.”
וכן הרוקח הל’ תשובה יד “ויחבקנה וינשקנה…ישעשע במשמושים ובכל מיני חיבוק למלאות תאוותו ותאוותה”
האדם הוא חיבור בין גוף לנפש, הגוף וצרכיו קדושים, מצוות עונה היא חלק מעבודת ה’
חז”ל קוראים לחדר המיטות “קודש הקודשים” (רש”י ספר מלכים) כרובים שעל ארון הברית מעורים זה בזה.
גם האשה צריכה לשמח את בעלה בכל מה שמענג אותו “ואהבת לרעך כמוך” זה הדדי.
עזרא הסופר תיקן שיהיו אוכלין שום בערב שבת לצורך מצוות עונה שאכילתו מעוררת אהבה ומרבה את הזרע (ב”ק פב א).
בספר “שמחת הבית וברכתו ” של הרב אליעזר מלמד עמ’ 44 “כאשר המצב הקבוע שלמרות השתדלות האיש אינו מצליח להביא את אשתו לשיא השמחה נראה שמצוה לשמח אותה בעזרת מכשיר זה… וגם כאשר הם מסוגלים להגיע לשמחה בלא עזרת המכשיר, מותר להם להשתמש בו כרצונם, וככל שאדם משמח יותר את אשתו כך מצוותו גדולה יותר אך כשהאיש או האישה מגרים עצמם לבד הרי שיש בזה איסור מפני שתענוג זה שמור לאהבה בניהם”.
וכן בספר “לדעת לאהוב ” של הרב אברהם שמואל – מתיר לכתחילה שימוש באמצעים לקידום השמחה.
אמנם יש רבנים שמתירים שימוש באביזרים רק אם יש צורך אך לא לכתחילה. בתנאי שלא יגרום הוצאת זרע לבטלה לגבר וכמובן בלי תמונות לא צנועות.- שהגבר לא יחשוב על נשים אחרות.
לכן חשוב שהמוצרים יהיו איכותיים ולא מזיקים, יוגשו בצורה צנועה, עם הדרכה נכונה וגישה חיובית.
מדוע הנושא חשוב היום? מה השתנה מבעבר?
- תוחלת החיים עלתה, זוגות נשואים הרבה יותר שנים. זוגיות מתיישנת צריכה סיוע על ידי חידוש וגיוון.
- אחוזי הגירושים עולים, אנשים עם מודעות עצמית יותר גבוהה רוצים אהבה רומנטית משמעותית וסיפוק , יותר מימוש עצמי. אי סיפוק בתחום יכול להוביל לאדישות או לגירושין.
- יש היום הרבה יותר פיתויים זמינים מבעבר, הן מחוץ לבית והן בתוך הבית באינטרנט, לכן יש יותר בגידות לכן חשוב שהזוגיות תיתן מענה לצרכים של שני בני הזוג.
- יש היום יותר פתיחות וחזרה לטבעיות.
אביזרים פותרים בעיות
לכ 30% מהגברים ואחוז גבוה יותר של נשים יש בעיות בתחום האינטימיות המינית.
37% מהנשים ללא חשק, מעל 30% סובלות בקיום יחסים.
אחרי גיל 40 יש שינויים בגוף, וישנם בעיות כתוצאה מהשפעת תרופות.
לכן רוב האביזרים קשורים לעוררות האישה, אך גם לעוררות זוגית משותפת.
האם אביזרים מומלצים רק לסובלים מבעיות או לכולם?
כל זוג יכול להתקדם בחוויה המינית, תמיד יש מה ללמוד ולהתקדם. מיועד למי שנכנס לזה מכבוד, מרצון לקדם הזוגיות, לגוון.
ניתן להסתדר בחיים בלי האביזרים הנ”ל .אך הם יכולים לסייע. כשם שאנו משתמשים בחידושי טכנולוגיה בשאר תחומי החיים.
לא מומלץ לזוג שרק התחתן אלא בשלבים מאוחרים יותר. שקודם יכירו אחד את השני ,יתנסו. (אלא אם ידוע על בעיות שצריכות פתרון).
חשוב לציין, אם יש בעיות בזוגיות שום אביזר או תינוק חדש לא יציל זוגיות, צריך לעשות עבודה זוגית, לדבר ולדבר! ואם צריך יש ללכת לטיפול זוגי. מה שחשוב זה להתחייב ולקחת אחריות בזוגיות.
הקשר שלנו לבורא עולם עובר גם דרך הזוגיות – ברית הנישואין. זכו – שכינה בניהם.
ברית היא קשר. ולכן זוגיות טובה היא קדושת הברית ולכן פגם בזוגיות זהו פגם הברית.
ראה שיר השירים ובקבלה שהם יש שימוש רב בזיווגים וייחוד כמשל.
אוננות זו עבירה כי זה אנוכיות – ההיפך מזוגיות. לגבר אוננות ודאי אסורה ולכן יש להיזהר בזה מאוד. לגבי נשים יש מחלוקת ראשונים. להלכה השולחן ערוך והרמב”ם לא פסקו שאסור. אך לפי חכמי הסוד אסור.
5 כללי הבסיס ביחסי אישות על פי ההלכה (golden standard על פי מכון פו”עה)
- עם אשתו ולא אחרת (גם לא לחשוב על אחרת).
- בזמן שמותרים (לא בזמן נידה ו 7 נקיים).
- בחדרי חדרים (בצניעות לא לפני אחרים).
- בהסכמתה.
- לא מבייש או מצער אותה.
אלו 5 הקוים האדומים מעבר להם הכל מותר.
ישנם עוד הדרכות חשובות (מומלץ ללמוד בספרים העוסקים): כגון להתחבר בלילה, עם כיסוי ובחושך (מדובר על רגע החיבור עצמו ולא על המשחק המקדים) להיזהר בתשע מידות (כגון: לא בשכרות, לא כשהיא ישנה ועוד) יש שאוסרים לגבר לנשק לאשה באיבר המין. הרמ”א לא אסר.
יש לזכור שקדושה זה לחיות את החיים בטבעיות בשיא השמחה וההנאה, גם התשוקה והחשק הם חלק אינטגרלי מהקדושה.
רמב”ם פירוש המשניות: ” ולכן יכוונו החסידים דרך כוונת הטבע בלבדו, והחכמים משבחין זה ומאהבין אותו וקוראין זה ‘מקדש עצמו בשעת תשמיש'”. מאחר והטבע קדוש ואלהי בזמן שזה נעשה על פי כללי ההלכה, בזמן הנכון , במקום הנכון ועם האדם הנכון.
האם אין חשש שבזכות המוצרים האישה תסתדר בלי הגבר? מוצרים לא נותנים תמיכה, חום ואהבה, מחמאות וחיבוק. זה לא קשר או חיבור או זוגיות. המוצרים זוגיים כאשר בעזרתם הגבר מענג את אשתו ולהפך.
כשהגבר משמח את אשתו זה אומר שהוא אוהב אותה ורוצה בשמחתה, וכשהאישה מקבלת ממנו את שיא השמחה אז היא אוהבת את בעלה ומשתוקקת אליו ואז נוצר יחוד ביניהם שזה שיא האהבה והקדושה. כפי שכותב בספר הזוהר פ׳ קדושים דף פ״א: שבשעה שהזכר והנקבה מזדווגים, מתקדשים בקדושה עליונה, וזהו השלמות, ונקראים אחד, ולכן צריך האדם לשמח את אשתו, שיהיו שניהם ברצון אחד, ובאופן הזה הקב”ה שהוא אחד משרה את שכינתו בנולד מן הזווג.